פסק-דין בתיק עב"ל 27395-05-11

השופטת רונית רוזנפלד

1.      תביעתה של המערערת לגמלת שאירים בגין פטירת מי שהיה הידוע בציבור שלה, התקבלה על ידי המוסד לביטוח לאומי, באופן שאושר לה תשלום הגמלה מיום 1.1.09. המערערת הגישה תביעתה לבית הדין האזורי בתל אביב בה ביקשה לקבוע כי זכאית היא לתשלום לתקופה שקדמה ליום 1.1.09. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערערת בקובעו, כי לאור העובדה שהגישה תביעה לגמלת שאירים ביום 20.1.10, היא אינה זכאית לגמלה בעד התקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לחודש בו הוגשה תביעתה. לפיכך נדחתה התביעה בהתייחסלתקופה שקדמה ליום 1.1.09 (סגנית הנשיא לאה גליקסמן; בל' 48747-07-10). על קביעתו זו של בית הדין האזורי סב הערעור שלפנינו.

התשתית העובדתית הרלוונטית

2.      המערערת הוכרה כמי שהייתה ידועה בציבור של המנוח מר שלום קטאבי ז"ל, אשר הלך לעולמו ביום 13.4.08 (להלן: המנוח). במכתב מיום 14.3.10 הודיע המשיב (להלן: המוסד) למערערת, כי על יסוד תביעתה לתשלום קצבת שאירים שהוגשה ביום 20.1.2010, היא זכאית לקצבת שאירים כידועה בציבור עקב פטירת המנוח, החל מיום 1.1.09. המוסד דחה את התביעה לתשלום קצבת שאירים בעד התקופה שלפני כן, בהסתמך על הוראת סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, לפיו לא תשולם הגמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו לחודש בו הוגשה התביעה.

ההליך בבית הדין האזורי ופסק הדין

3.      בתביעתה כנגד החלטת המוסד ציינה המערערת, כי המנוח נפטר באופן פתאומי מדום לב, ובעקבות זאת היא עברה משבר קשה והתקשתה לתפקד במשך קרוב לשנה. לדבריה, בחודש יולי 2009 היא החלה ללמוד בקורס כלכלת משפחה, במהלכו " למדנו על ביטוח לאומי. המרצה הסביר את הנושא של ידוע בציבור. פניתי אליו באופן אישי והוא אמר לי שזה לא שייך לילדים רק לבת הזוג. חששתי מאד לתבוע לי כספים כידועה בציבור. בעידוד המורה ביקשתי את האחיות של בן זוגי להעיד בנושא זה. חשוב לציין שאי הנעימות ממצבים כאלה גררו ימים עד שהעזתי לבקש מהן. מאחר ולא ידעתי על זכויותי והמצב היה רגיש במיוחד אני מבקשת לקבל גם לתקופה 4/08 ועד כולל 12/08."

בדיון בפני בית הדין האזורי העידה המערערת, כי מסרה טופס שאלון להכרה בה כידועה בציבור בסניף המוסד בפתח תקווה, כחודשיים לאחר שהמנוח נפטר. המערערת  הציגה לפני בית הדין שאלון לידוע בציבור, אותו מילאה לדבריה ביום 10.6.08. לגרסתה, מאז, ביררה את עניינה במוסד ונאמר לה שהעניין בטיפול .

4.       בהחלטה מיום 16.3.11 התיר בית הדין האזורי למערערת להגיש מסמכים לתמיכה בטענתה כי הגישה את תביעתה לגמלת שאירים עוד בחודש יוני 2008, ולא כנטען על ידי המוסד, בחודש ינואר 2010. אף שניתנה למערערת הזדמנות, מסמכים כאמור לא הוגשו.

5.      בפסק דינו קבע בית הדין כי גרסת המערערת כפי שנמסרה על ידה במהלך הדיון אינה מתיישבת עם גרסתה בכתב התביעה, לפיה היא התקשתה לתפקד קרוב לשנה, וכי רק בלימודיה בקורס כלכלת המשפחה בו החלה להשתתף בחודש יולי 2009, למדה על זכותה כידועה בציבור להגיש תביעה למוסד לגמלת קצבת שאירים. גרסתה של המערערת כפי שמסרה בדיון אף אינה מתיישבת עם האמור בכתב התביעה לגבי אי הנעימות שחשה לבקש מאחיותיו של המנוח להעיד בעניין זה. לפי המתואר בכתב התביעה, אי נעימות " ממצבים אלה כאלה גררו ימים" עד שהעזה לבקש מהן להעיד כאמור, דהיינו, גרמה לעיכוב בהגשת התביעה למוסד.

בנוסף לכך, המערערת הציגה טופס שאלון לידוע בציבור, שאינו נושא חותמת "נתקבל" על ידי המוסד, אשר בשוליו התאריך 10.6.08. אין כל הוכחה כי טופס זה הוגש למוסד במועד כפי שמצוין עליו. למעשה, המערערת אישרה בעדותה שלא הגישה תביעה לקצבת שאירים כאשר העידה כי היא פנתה " לכל מיני גורמים לקבל טפסים וכראיה חלק מהטפסים היו לא נכונים". המערערת גם לא ציינה על גבי טופס התביעה לקצבת שאירים שהוגש למוסד בשנת 2010 כי כבר הגישה תביעה בשנת 2008. עוד נקבע שאין זה סביר כי המערערת הגישה תביעתה בשנת 2008 ועד לשנת 2010 לא פנתה בעניין זה למוסד, וכי במהלך התקופה לא טופלה תביעתה.

אי לכך נפסק, כי לא הובאה ראיה לתמוך בטענת המערערת לפיה הוגשה תביעתה לקצבת שאירים קודם ליום 20.1.10.

בהתאם לכך נקבע, כי משהגישה תביעה לגמלת שאירים לראשונה ביום 20.1.10. ולפי הוראת סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, אין היא זכאית לגמלה בעד התקופה שקדמה ליום 1.1.2009. משכך, ולאור כל האמור, נדחתה התביעה.

         טענות הצדדים בערעור

6.      בכתב הערעור טוענת המערערת כי בקשתה ל"ידועה בציבור" הוגשה ביום 10.6.08, חודשיים לאחר פטירת המנוח, וזאת מתוך אי הבנה, ובמקום להגיש בקשה לקצבת שאירים. מאז ההגשה בוצעו שיחות מול המוסד ונשלחו על ידי המוסד תביעות לתשלומי חוב שהפחידו אותה. עקב כך, נוצר בה החשש שביטוח לאומי פועל בשיטה זאת כדי להרחיק אותה מתביעתה. המערערת טוענת כי בחודש יולי 2009 החלה ללמוד קורס כלכלת משפחה. שם הסביר לה מדריך הקורס את הטעות, כי הגשת בקשה לידועה בציבור לאחר שבן הזוג נפטר אין בה די לעניין קצבת שארים, ולכן יש להגיש שוב תביעה לקצבת שארים, הכוללת מילוי ניירת אחרת ודרישות אחרות. במהלך החודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2009 פנתה המערערת לקבלת ייעוץ כיצד למלא נכון את טפסי התביעה לרבות צירוף תצהירים מאת אחיותיו של המנוח המעידים כי הייתה ידועתו בציבור של המנוח. המערערת מילאה שאלון והגישה אותו ביום 20.1.10. המערערת טוענת כי היא מבינה את פסק הדין, אך סבורה שהייתה שגגה בהגשת דו"ח תביעה לידועה בציבור במקום תביעה לקצבת שאירים, וברור שתביעה לידועה בציבור לאחר פטירת בן זוג היא טעות.

7.      המוסד לביטוח לאומי טוען כי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו. על כן מבקש המוסד כי הערעור ידחה.

דיון והכרעה

8.      במסגרת דיון "קדם ערעור" הודיעה המערערת על הסכמתה כי  פסק הדין יינתן על ידי מותב בית הדין על יסוד הטענות שנטענו בכתב הערעור ובמסגרת הדיון ב"קדם הערעור". המוסד לא ביקש להוסיף על טענותיו שנטענו ב"קדם הערעור". אשר על כן, ניתן בזאת פסק הדין בערעור על סמך טענות הצדדים בכתב, וכפי שנטענו על פה ב"קדם הערעור".

9.      לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו במסגרת הערעור הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, וכי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

10.    הלכה פסוקה היא, כי מלאכת קביעת העובדות היא מלאכתה של הערכאה הדיונית אשר שמעה את העדים ובחנה את תשתית הראיות. ככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים, בהם מתגלה על פני הדברים התעלמות מראיה בעלת משקל מכריע או שגיאה עקרונית, היורדת לשורש הדברים (ע"ע 299/03 חנן גרין - מילאון בע"מ, מיום 25.12.2005, בפסקה 4ח', וההפניות שם; עב"ל 294/05 יוסף דהן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 12.11.06, בפסקה 8; ע"ע 424/06 מטבחי שרת בע"מ - ילנה גרוחולסקי, מיום 2.8.2007, בפסקה 4, דברי השופטת ארד (כתוארה אז) וההפניות שם). הערעור שלפנינו הינו על קביעות עובדתיות של בית הדין האזורי, המבוססות על ראיות שהובאו לפניו ועל התרשמותו ממהימנות המערערת.

11.    בהסתמך על כלל הראיות שהובאו לפניו, קבע בית הדין האזורי כי הוא לא שוכנע שתביעת המערערת לקצבת שאירים הוגשה לפני יום 20.1.10. בית הדין האזורי ציין כי המערערת לא הוכיחה כי הגישה בחודש יוני 2008 טופס שאלון לידועים בציבור. לעניין זה הציגה המערערת טופס שאינו נושא חותמת "נתקבל" של המוסד. לא זו אף זו. גרסתה בעניין השאלון אינה מתיישבת עם הגרסה שפירטה בכתב התביעה. בכתב התביעה טענה כי נודע לה על זכויותיה כידועה בציבור רק בחודש יולי 2009, וכי התקשתה מאד לבוא בדברים בנושא זה עם אחיותיו של המנוח, ומכאן העיכוב בהגשת התביעה. זאת לעומת גרסתה בדיון בבית הדין האזורי בו טענה טופס השאלון לידועה בציבור הוגש עוד ביוני 2008. בכתב הערעור העלתה המערערת גרסה חדשה, לפיה, במסגרת הקורס שעברה ביולי 2009 הובהר לה לראשונה כי אין די בשאלון שהגישה, וכי עליה להגיש תביעה נפרדת לקצבת שאירים. הנה כי כן בפי המערערת גרסאות אחדות בעניין המועדים בהם פנתה למימוש זכויותיה, ואין הן מתיישבות זו עם זו. אין אפוא כל הצדקה להתערב בקביעת בית הדין האזורי כי המערערת לא הגישה תביעה לקצבת שאירים לפני ינואר 2010. מקובלת עלינו על כן קביעת בית הדין האזורי לפיה, נוכח מועד הגשת התביעה, זכאית המערערת לגמלה החל מחודש ינואר 2009 ולא ממועדים שלפני כן.